לימודים:
הנדסה כימית, בטכניון.
איך הגעתי ללמוד את התואר הראשון שלי?
אהבתי מתמטיקה וכימיה בתיכון והפקולטה להנדסה כימית שילבה לי את הדברים בצורה מושלמת עבורי.
תואר שלישי
הנדסה כימית בטכניון, בשילוב עם אוניברסיטת מינסוטה. הנושא: דינמיקה ומבנה של נוזלים מורכבים. עבדתי בעיקר, אך לא רק, על התגבשות אבני מרה מכולסטרול.
כיצד בחרתי את נושא המחקר שלי?
נתפסתי לנושא המחקר שלי כבר באמצע התואר הראשון והמשכתי לעבוד בו בתואר השני והשלישי שלי. התחלתי לעבוד במעבדה על פרוייקט מחקר במסגרת קורסי מחקר של תואר ראשון, וזה מה שהראה לי, שגם הנושא וגם עצם המחקר הם פשוט בשבילי. בדוקטורט שלי עבדתי על מערכות ביולוגיות והשתמשתי במיקרוסקופ אלקטרונים משוכלל. למדתי לתכנן ניסויים ולחשוב על המשמעות של תוצאות.
מהו התחום המרכזי שבו עוסק המחקר שלי כיום ומה מרתק בו?
כיום העבודה שלי היא בתחום מאוד שונה מעבודת הדוקטורט שלי. המיקוד במעבדה שלי הוא על מכאנוביולוגיה, כלומר ההשפעה של תכונות מכאניות של תאים ותקשורת שלהם עם סביבתם, שיכולה להיות בקשיחויות משתנות (למשל) על תהליכים שונים בגוף. המיקוד שלי הוא מחקר סרטן, ובעיקר איך האינטראקציה תא-משטח יכולה לתרום ליצירת גרורות סרטן באזורים רחוקים בגוף. לאחרונה התחלתי לחקור גם נושאי ריפוי פצעים.
מדוע בחרתי לעסוק במחקר?
תמיד ידעתי שאלמד בטכניון ושהנדסה היא משהו שפשוט מדבר אלי. המחקר הוא הדרך שלי להשפיע על העולם, גם דרך המחקר עצמו, אבל גם דרך חינוך דורות של מהנדסים וחוקרים לחשיבה מחוץ לקופסה. המחקר משתנה כל הזמן ומאפשר לי להיות גמישה בכיוונים שמעניינים אותי, במה שאני עושה ובמקום שאליו אני לוקחת את המעבדה שלי.
האם ישנה תוצאת מחקר מסויימת שאני גאה בה במיוחד?
מאחורי תוצאת המחקר המשמעותית ביותר שיצאה ממעבדתי בשנים האחרונות, יש סיפור מצחיק. כמו פעמים רבות במדע טוב, הכל התחיל בעקבות טעות שנעשתה לא בכוונה. סטודנטית שניסתה למדוד כוחות שתאי סרטן גרורתיים מפעילים על משטחים סינתטיים שיצרנו, כך שיהיו לא חדירים, גילתה להפתעתנו שהתאים מנסים לחדור בכל זאת. המשטחים האלה והגישות שפיתחנו כתוצאה מכך, יהפכו בתקווה בעתיד (הלא כל כך רחוק!) לדרך לזיהוי הסתברות ליצירת גרורות בגוף ולניבוי לאן הגרורות תגענה. אנחנו כבר עכשיו עובדים עם רופאים ברמב"ם לבדוק את זה בגידולים שמוצאים מהגוף בניתוחים.
מה שעשיתי בדוקטורט ומה שאני עושה כיום שונה מאוד, למרות ששניהם נסמכים על הרקע ההנדסי הטוב שלי. את המעבר בעבודה עשיתי בפוסט-דוק שלי (ההתמחות שאחרי הדוקטורט), שזה שלב די מאוחר לעשות שינוי כזה גדול. אני גאה בעצמי שהיה לי את האומץ לעשות את זה, וכן בעובדה שאת הדרך המדעית שלי כחברת סגל צעירה, פילסתי לעצמי.
קצת יותר אישי
אני בזוגיות אוהבת, יציבה ותומכת. 🙂
התחביבים שלי הם דברים שמנתקים את המחשבות מהמחקר, ומאפשרים לי להכנס אליהם לחלוטין, או שמחזקים את היצירתיות שבי. כל דבר, החל מסדרות וסרטי משטרה או מדע בדיוני, דרך תשבצים ועד יצירה ואמנות שאני נהנית לעשות.
מהו המסר שלי לבנות המתלבטות אם ללמוד מקצוע הנדסי/מדעי?
ללמוד הנדסה זה דבר שלא היה לי מעולם ספק לגביו, וכיום אני עוד יותר בטוחה ומשוכנעת, שזה נותן רקע שממנו אפשר להגיע לכל מקום שרוצים. אם את אוהבת מדעים ודברים כמותיים, הנדסה היא בהחלט כיוון שהייתי ממליצה עליו. כמובן שלימוד לתארים מתקדמים (מעבר לתואר ראשון) בהחלט מומלץ. העבודה במעבדת מחקר שונה מאוד מהקורסים שעושים בתואר ראשון. עם המעבר לתואר גבוה, מגלים לפתע, איך כל הידע שצברת בדרך וצורות החשיבה שרכשת, יכולים לשמש למחקר פשוט מרתק, ואפילו בעל משמעויות מיידיות לבריאות האדם והמערכת הרפואית!
עוד על המחקר שלי:
תוצאת המחקר המשמעותית ביותר שיצאה ממעבדתי בשנים האחרונות, נובעת מהקפדה על פרטים ומעירנות של סטודנטים לתארים גבוהים במעבדתי. כמו פעמים רבות במדע טוב, הכל התחיל בעקבות משהו לא צפוי וכלל לא מכוון. סטודנטית שניסתה למדוד כוחות הדבקה שתאי סרטן גרורתיים מפעילים על משטחים סינתטיים שיצרנו, כך שיהיו לא חדירים, גילתה להפתעתנו שהתאים מנסים להדחף ולחדור בכל זאת. תאים גרורתיים חודרים, בעוד תאים שפירים אינם, וכל זה קורה תוך שעה. המשטחים האלה והגישות שפיתחנו כתוצאה מכך, יהפכו בתקווה בעתיד (הלא כל כך רחוק!) לדרך מהירה לזיהוי הסתברות ליצירת גרורות בגוף ולניבוי לאן הגרורות תגענה. עד עכשיו כבר בדקנו את הגישה במספר סוגי סרטן, בשיתוף פעולה עם רופאים בבתי חולים שונים והתקווה היא לעזור לרופאים לזהות כמה שיותר מהר את הדרך הנכונה לטפל בכל חולה."
לאחרונה התפרסמה כתבה נוספת עלי ועל המחקר במעבדתי, במסגרת הטור של שרון מגנזי המתמקד בחברות הסגל במוסדות השונים בארץ.
https://www.news1.co.il/Archive/0024-D-133339-00.html
ניתן גם להפנות לאתר המעבדה שלי למידע נוסף