פקולטה: כימיה
לימודים: סיימתי את לימודי התואר ראשון בפקולטה לכימיה בטכניון בשנת 2020 ולאחר מכן המשכתי לתואר שני בכימיה גם בטכניון וכעת אני בלימודי דוקטורט וצפויה לסיים באוגוסט 2025.
איך הגעת ללמוד מקצוע זה?
הסיפור שלי הוא הסיפור הקלאסי – מאוד אהבתי את לימודי הכימיה בתיכון והחלטתי ללכת אחרי האהבה הזו וללמוד כימיה גם באקדמיה. מאז ומתמיד התעניינתי בחומרים ומה קורה תחת המיקרוסקופ – ברמה המולקולרית והאטומית.
מהו תחום המחקר המרכזי שבו את עוסקת כרגע?
המחקר שלי בתואר השני ובדוקטורט מתמקד בפחמנים פורוזיביים מביומסה המיועדים למגוון רחב של אפליקציות בתחום הסביבה והאנרגיה כמו סוללות, תאי דלק וספיחת מזהמים ממים.
האם את מקדמת פעילויות בטכניון או בפקולטה שלך?
ייסדתי וניהלתי את הסניף הטכניוני של עמותת פרוומן במשך שנה וחצי. זוהי עמותה שפועלת בלמעלה מ-20 מוסדות אקדמיים בארץ ובניו-יורק ומובילה תוכניות מקצועיות למען קידום נשים בתעשייה ובאקדמיה. במהלך התוכניות, נחשפות סטודנטיות מכלל התארים והגילאים לנשים בתפקידי מפתח במגוון רחב של תחומים. היה לי חשוב להביא את הפרויקט לטכניון עוד לפני מספר שנים, כששמעתי עליו לראשונה מחברה שלי, שעזרה להקים את התוכנית במכללת ספיר ורק לאחר שהתחלתי תואר שני יצרתי קשר עם העמותה על מנת לפתוח סניף טכניוני. התוכנית החלה במרץ 2021 עם 70 סטודנטיות, נמשכה 13 שבועות ופועלת מאז כל שנה בסמסטר אביב.
איפה את רואה את עצמך בעוד חמש/עשר שנים מהיום?
החלום שלי הוא לשלב את שתי האהבות הגדולות שלי: קידום נשים ומדע ואני מאמינה שאני אמצא דרך לעשות זאת, בין אם דרך חברה, עמותה או באופן עצמאי. אני גם מאוד אוהבת את התחום של הנגשת מדע ואני מתנדבת מזה שנה וחצי בעמותת "מדע גדול, בקטנה" ככותבת תוכן אז הייתי רוצה לשלב את התחום הזה ברמה מסוימת במה שאני עושה בעתיד.
מבחינה אישית, הייתי רוצה להיות בזוגיות אוהבת ותומכת ולהקים משפחה.
איך מחליטים מה ללמוד?
1. לבחור משהו שאתן אוהבות, שיספק לכן עניין וירגש אתכן.
2. לזכור שעם כל הקושי ועם קצת עזרה ותמיכה מהאנשים שסביבך – בסוף מסיימים תואר ראשון וממשיכים לתארים מתקדמים או יוצאים לתעשייה. לכן, חשוב להיות מוקפות ברשת תומכת של משפחה וחברים שיסייעו עם הקושי ויספקו אוזן קשבת.
3. חשוב גם למלא את הזמן הפנוי בדברים אחרים חוץ מלימודים: תחביבים, חברים, משפחה וכל דבר אחר שעושה לכן טוב. רוב האנשים לומדים לתואר ראשון רק פעם אחת והשנים הללו לא יחזרו אז הפיקו מהן את המיטב.
4. לא לחשוש שאנחנו לא יודעות מה אנחנו רוצות לעשות כשנהיה גדולות – זה הולך ומתבהר עם הזמן. אני באמצע הדוקטורט ועדיין לא בטוחה מה ארצה לעשות כשאגדל.
5. לא לוותר! אם אני הייתי מוותרת בשנה הראשונה בטכניון בגלל ממוצע אקדמי לא תקין – לא הייתי כאן היום לחלק את העצות הללו.
ספרי לנו עלייך קצת מעבר
אני שיר, במקור מנהריה והיום מתגוררת בפרדס חנה עם בן זוגי, לירון, והכלבה שלנו, מילה. אני אוהבת לצאת לטייל, לבלות עם המשפחה והחברים.
מלבד קידום נשים במדע והנגשת מדע – יש נושא נוסף שקרוב ללבי – כלבי נחיה. במהלך התואר הראשון אימצתי גורת נחייה בשם צ'אי שגדלה להיות כלבת שירות לנער עם אוטיזם. השנה וחצי במהלכה גידלתי את צ'אי גרמה לי להבין כמה כלבים הם חלק ממי שאני בזכות האושר הרב שהיא הסבה לי. הפרידה ממנה הייתה קשה, כאילו חלק מהגוף שלי התנתק, אבל המחשבה על כל הטוב שהיא תעשה היא שעזרה לי באותם זמנים. לאחר שבן זוגי ואני עברנו לגור ביחד היה ברור שאימוץ כלב הוא רק עניין של זמן. לאחר שיחה עם בן הזוג החלטנו לאמץ ולאחר חיפושים ממושכים – אימצנו את מילה מעמותת "כלבלאב" בקיבוץ יסעור. הרגע בו אני חוזרת הביתה כל ערב ומתיישבת לצידה על הספה הוא החלק הכי טוב ביום שלי. הלוואי ויותר אנשים ילכו לאמץ בעלי חיים ויוכלו לחוות את ההרגשה הנהדרת הזאת וכמובן שיותר כלבים וחתולים יזכו לבית חם ואוהב.
מסר חשוב
לכו על זה! לא משנה אם יגידו שהנדסת מכונות זה "של בנים" או שתואר במדעי המחשב הוא קשה – עשו מה שאתן אוהבות ומה שמעניין אתכן. יום יבוא ובראש הפקולטה להנדסת מכונות תעמוד דיקנית ובראש הטכניון תעמוד נשיאה. אנחנו אלו שסוללות את הדרך לנשים בתחומים גבריים לכאורה כדי לאפשר לילדות שלנו להיות מה שהן רוצות מבלי לחשוב מה יגידו.