איך הגעתי ללמוד דווקא אווירונאוטיקה?
כשהייתי ילדה חלמתי להיות טייסת קרב. הייתי בונה מודלים של מטוסי קרב, אלה שצריך להרכיב, להדביק ולצבוע.
בכלל הייתי קצת טום-בוי, טיפסתי על עצים ושיחקתי כדורגל עם הבנים בשכונה, אז מטוסים היה תחביב די סטנדרטי לילדה כמוני.
ועדיין קצת חבל לי שתחביבים של בנים ובנות, גם היום, בעידן השוויוני שאנו חיות בו, הם עדיין מגדריים – ברביות לבנות, לגו לבנים, וזה מעצב את החברה שלנו ואת בחירות החיים של נשים וגברים בהמשך החיים. זו הסיבה שהפקולטה שלי מורכבת מתשעים אחוז גברים, וזה חבל.
מה הביא אותי לטכניון?
פשוט מאד. הפקולטה היחידה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בארץ נמצאת בטכניון.
לאן המשכתי מהתואר הראשון?
אחרי תואר ראשון המשכתי מייד לתואר שני, כי הלימודים מאוד עניינו אותי ורציתי להמשיך לחקור. תחום המחקר שלי הוא מכניקת זורמים.
איפה אני רואה את עצמי בעוד חמש שנים?
אולי בדוקטורט, אולי עובדת בתחום. עדיין לא החלטתי.
מהו הטיפ שלי בבחירת מסלול קריירה מנקודת מבטי כיום?
לשאוף לסיפוק אישי. לדחוף את עצמך קדימה ולהרגיש שאת תורמת לעצמך כבן אדם, ולעולם.
האם ישנו פרוייקט מעניין שעסקתי בו במסגרת הלימודים?
במסגרת שנתי הרביעית בתואר ראשון, אני וצוות של עוד 11 סטודנטים מהפקולטה שלי, ו-5 סטודנטים מהפקולטה להנדסת חשמל, בנינו מל"ט מבצעי מ-א' ועד ת'.
הוא היה מצוייד במערכת אוויוניקה, בקרה, עיבוד תמונה, מצלמה ומחשב עם יכולת לבצע משימות ריגול מיוחדות, שהוגדרו ע"י תחרות בינלאומית לסטודנטים בארה"ב. טסנו לתחרות ולקחנו מקום 2, מתוך חמישים ומשהו קבוצות שהשתתפו.
קצת עליי
גדלתי בת"א, בהמשך עברנו לחולון. יש לי שני אחים גדולים, אולי בגלל זה גדלתי להיות טום-בוי.
חיה בזוגיות עם החצי השני שלי מזה 7 שנים, גרים בגבעתיים. כרגע בלי ילדים.
מה אני אוהבת לעשות בשעות הפנאי?
ריצה, ריצה, ריצה, משחקי מחשב, משחקי קופסה, פנטזיה, מדע בדיוני, טיולים בטבע, קמפינג, מוזיקה, הופעות מטאל, אסטרונומיה, ריצה.
האם יש נקודה אחת בחיים עד כה שעשתה עבורי שינוי משמעותי והשפיעה על מי שאני היום?
אבא שלי שנפטר כשהייתי בת 15. קצרה היריעה מלפרט מה זה עשה לי.
מהו המסר שלך לבנות המתלבטות אם ללמוד מקצוע הנדסי/מדעי?
את עושה את ההחלטה הנכונה, קחי נשימה עמוקה ויאללה בהצלחה!