כולנו יודעים שתואר ברפואה אינו דבר פשוט, להתקבל וגם לסיים וזוהי רק ההתחלה. אז רצינו לשמוע ממקור ראשון איך בעצם מגיעים לבחירה ואיך מתמודדים עמה?
"היי, אני נגה, ואני סטודנטית לרפואה שנה ה'.
אחרי הצבא והטיול הגדול התלבטתי מה ללמוד והחלטתי על תואר ראשון במדעי המוח, אותו למדתי באוניברסיטת בר אילן. התואר היה מעניין וחווייתי אך בסיומו הבנתי שאיני רוצה להמשיך במחקר מעבדתי בתחום – חיפשתי מקצוע אשר ישלב בין המחקר שאותו אני כל כך אוהבת לבין אינטראקציה אדוקה עם אנשים ועזרה לזולת.
כשקיבלתי במייל את מכתב הקבלה לרפואה ממש בכיתי, כי כל כך שמחתי! אבל גם חששתי לא מעט – מעבר לעיר חדשה, לתואר תובעני, עם אנשים חדשים ותחרותיות אין קץ – לא ידעתי אם אוכל להצליח.
בסוף התבדו הפחדים שלי, פגשתי אנשים מדהימים ונחשפתי לתחום שאני גאה לקרוא לו הקריירה שלי. כעת חולמת להיות רופאת ילדים!
לא אשקר, לפעמים קשה, גם בלימודים וגם באיזון בינם לבין החיים האישיים, אבל למזלי יש לי בן זוג תומך שמעודד אותי כל הדרך אל סיום התואר.
לעתים יש צורך בפשרות ואי אפשר תמיד לרצות את כולם, אבל עם הזמן לומדים לאזן את החיים
חשוב מאוד בעיניי לפנות זמן לפעילויות שעושות לכן טוב גם אם הן גוזלות זמן, כמו ספורט, תחביבים וחופשות- אני חושבות שזה הכרחי לבריאות הפיזית והנפשית שלנו. מאוד עוזר לי לתכנן דברים כאלה, ולכן אני מנהלת יומן שאני ממלאת אפילו כמה חודשים מראש.
בשנה האחרונה אני מתעניינת בתחום של רפואה מגדרית ואף חברה במשמרת הצעירה של החברה הישראלית לרפואה מודעת, מין ומגדר. אני אוהבת ליזום פרויקטים, לקדם אג'נדות שחשובות לי כמו קידום נשים במדע, ולנסות ולשפר את עצמי כל העת.
אתן מוזמנות לדבר איתי בפייסבוק או לשבת לקפה לדבר על החיים "