התואר הראשון שלי
כימיה, אוניברסיטת ת״א.
מדוע בחרתי דווקא בו?
מגיל חמש נמשכתי למדע וטכנולוגיה.
כילדה הייתי פעילה בחוגים במגוון תחומים, כגון: אלקטרוניקה, רובוטיקה, מכניקה עדינה, פיסיקה וכמובן כימיה.
היה ברור לי שארצה להיות מדענית כשאגדל.
כימיה היא הלב והמרכז של הכל. מכימיה אפשר לגלוש לפיסיקה, ביולוגיה והנדסה.
בנוסף, כימיה היא המקצוע המדעי היחיד שבו אין אנו מסתפקים בחקר העולם, אלא יוצרים דברים חדשים. יצירה קסומה בעיניי.
התואר השלישי
את הדוקטורט עשיתי בטכניון אצל פרופ׳ אפרת ליפשיץ.
פיתחתי טכניקה חדשנית מבוססת ספריי להכנת ננו חלקיקי מוליכים למחצה.
איך הגעתי לבחירת נושא המחקר שלי?
ידעתי שאני רוצה לעסוק בכימיה פיסיקלית ניסיונית.
הפקתי הרבה הנאה מהקורסים על מצב מוצק, ספקטרוסקופיה, תהודה מגנטית גרעינית ומהמעבדה המתקדמת בפיסיקה, וידעתי פחות או יותר, שארצה להמשיך בכיוון שישלב ככל הניתן מתחומים אלו.
בחנתי את המחקר של חברי סגל מאוניברסיטת ת״א, ויצמן והטכניון, והמחקר של פרופ׳ ליפשיץ משך אותי במיוחד.
מהו תחום המחקר המרכזי שלי כיום? מה מרתק בו?
כיום אני עוסקת בפוטוקטליזה במימד ננומטרי.
האנושות מתמודדת עם משבר אנרגיה חמור ועם אתגרים סביבתיים המאיימים על אורח החיים לו הורגלנו.
אני מרגישה שעבודה על אנרגיה ירוקה ומתחדשת היא שליחות של ממש.
המחקר במעבדה מתמקד בפיתוח חומרים, אשר בולעים את אור השמש וממירים את האנרגיה האצורה בו לדלק.
באופן שכזה מתבצעת בו זמנית, הן המרת אנרגיה והן אגירת אנרגיה. פיתוח טכנולוגיות פוטוקטליזה יעילות, כרוך באתגרים רבים. במעבדתי אנו עושים שימוש בחלקיקים ננומטריים, ורותמים לתחום הפוטוקטליזה את יתרונות הננוטכנולוגיה.
המימד הננומטרי מוסיף דרגת חופש בתכנון החומר, כיוון ששליטה בגודל ובצורה של אבני הבניין של המערכת, משפיעה על התכונות של חומרי הגלם. אנחנו ״מפסלים״ במימד הננומטרי ומשלבים את אבני הבניין ליצירת מערכת מורכבת.
תכנון זה מאפשר לנו לתת מענה לאתגרים, הן בהיבט החומר והן בהיבט התהליך.
מדוע בחרתי לעסוק במחקר?
אנחנו חיים בעולם של משאבי אנרגיה מתכלים, תלות בעייתית בנפט וזיהום סביבתי כבד. מבחינתי, העבודה על אנרגיה ירוקה ומתחדשת היא סגירת מעגל אישית.
העבודה המחקרית היא מאתגרת, ואני מוצאת המון סיפוק בידיעה שאני עובדת על משהו בעל חשיבות גלובלית ופוטנציאל אמיתי לייצר עולם טוב יותר עבור ילדי.
האם ישנה תוצאת מחקר אחת שאני גאה בה במיוחד?
כאמור, המחקר שלנו מתמקד בחלקיקים בגודל ננומטרי.
בתחום הגדלים הזה, תחום ביניים בין גוש חומר ואטומים, תכונות החומר הופכות תלויות בגודל ואפילו בצורה, ואנחנו יכולים ליהנות מעוד דרגת חופש מופלאה בתכנון.
אנחנו יודעים להכין גלריה של חומרים, מוליכים למחצה, מתכות ותחמוצות, אנחנו יודעים לשלוט היטב בגודל ובצורה, ולהכין חלקיקים עגולים, מרובעים, משולשים, מאורכים או מסועפים, מלאים או חלולים.
אני מרגישה כמו ילדה שיש לה את סט הלגו הכי מדהים בעולם, עם כל הצבעים היפים וכל הצורות המיוחדות.
אבל כמו שכל ילד שאי פעם שיחק בלגו יודע, היופי האמתי טמון במה שמתקבל, כשמרכיבים את אבני הבניין יחדיו ובונים מהן כיד הדמיון.
בניית הלגו הזו היא המומחיות של המעבדה שלי: יצירה של מבנים מרוכבים, פסלים ננו-מטריים, בהם אנחנו שולטים לא רק על ההרכב, הגודל והצורה, אלא גם על המורפולוגיה, כלומר, כיצד המרכיבים השונים מתחברים זה לזה במרחב.
אני גאה במיוחד ביכולת הזו שלנו. אני גאה כאן ביכולת ולא בתוצאת מחקר ספציפית, כיוון שאני מאמינה שהיכולת הזו, שכבר הוכיחה את עצמה לאחרונה כאשר עזרה לנו להגיע ליעילות מושלמת בהמרת פוטונים (אור) למימן, עוד תמנף עצמה לשלל תחומים ואפליקציות. החלק הכי מהנה במחקר בסיסי, הוא שאין לדעת לאן הוא ייקח אותי בעתיד.
קצת על המשפחה שלי
אני נשואה לעמרי, ואמא לשלו ודולב.
מה אני אוהבת לעשות בשעות הפנאי?
אני אוהבת מאוד אומנות ויצירה ובעבר נהניתי מרישום וציור במדיומים שונים ומפיסול קרמי. אולם לצערי בשלב הזה, בין המחקר, העבודה והמשפחה, התחביב נדחק הצידה.
בינתיים אני נהנית מצילום ילדיי.
מעולם לא למדתי צילום באופן מקצועי, אבל הרקע שלי באופטיקה ומיקרוסקופיה בהחלט תורם.
האם יש מהלך אחד בקריירה שלי, שעשה עבורי שינוי משמעותי והפך אותי למי שאני היום?
היציאה לפוסט דוקטורט בקבוצת מחקר מובילה בברקלי (אצל פרופ׳ פול אליויסטוס) השאירה בי חותם אדיר,
הן בפן המקצועי והן בפן האישי.
אני ממליצה לכל אחת לשקול ברצינות יציאה לפוסט דוקטורט, גם אם איננה מעוניינת בהכרח בקריירה אקדמית.
היות שניתן לנחש לגבי התרומה המקצועית, ארחיב כאן דווקא על החלק האישי: בן זוגי ואני טסנו לפוסט מייד לאחר ירח הדבש. אני מרגישה שהחיים בגולה אפשרו לנו לבנות זוגיות יציבה יותר, שבה אנחנו שנינו יחד מול העולם.
בהמשך הדרך הפכנו מזוג למשפחה, עם לידתו של שלו… החשיפה לתרבות אחרת הייתה מרחיבת אופקים ושינתה את האופן שבו אנחנו רואים את העולם סביבנו.
ללא צל של ספק, תקופת הפוסט בברקלי הייתה התקופה הפורה והמספקת ביותר בחיי עד כה.
מהו המסר שלי לבנות המתלבטות אם ללמוד מקצוע הנדסי/מדעי?
מדע ומחקר הם לא ״עבודה״ – הם אורח חיים. לפיכך, חשוב שתלכי אחרי התשוקה האמתית שלך.
העיסוק במדע יכול להיות לפעמים מתסכל, שכן רוב הניסיונות לא מצליחים, אבל הסיפוק והאושר הטהור שחווים כאשר מגיע הניסוי המוצלח מצדיקים הכל!